פינוי המושכר

פינוי הוא הליך דרסטי הן לדייר והן לבעל הבית. אחרי הכל, עם פינוי, נאלצים הדיירים להשאיר את המושכר עם כל חפציו, על כל השלכותיו מרחיקות הלכת. על כן המשכיר לא יכול פשוט להמשיך בפינוי אם השוכר לא ימלא את התחייבויותיו על פי חוזה השכירות. למרות שפינוי אינו מוסדר במפורש בחוק, כללים נוקשים חלים על נוהל זה.

על מנת שיוכל להמשיך בפינוי, על בעל הבית לקבל צו פינוי מבית המשפט. צו בית משפט זה כולל היתר לפינוי הנכס המושכר במועד שקבע בית המשפט. אם הדייר לא מסכים לצו הפינוי, השוכר יכול לערער על צו בית משפט זה. הגשת ערעור בדרך כלל משעה את השפעת צו בית המשפט ובכך פינוי, עד אשר בית המשפט לערעור החליט על כך. עם זאת, אם צו הפינוי הוכרז כמי שאפשר לאכוף על ידי בית המשפט, ערעורו של הדייר לא יביא להשעיה ובעל הבית יכול להמשיך בפינוי. מהלך אירועים זה אכן מהווה סיכון למשכיר אם בית המשפט לערעורים יחליט אחרת על פינוי.

פינוי המושכר

לפני שבית המשפט מעניק אישור לפינוי, המשכיר בוודאי סיים את חוזה השכירות. בעל הבית יכול להסתיים בשיטות הבאות:

התפרקות. בשיטת סיום זו, חייב להיות חסר של השוכר במילוי התחייבויותיו מחוזה השכירות הרלוונטי, במילים אחרות ברירת מחדל. זה המקרה אם הדייר, למשל, יוצר פיגור בשכר דירה או גורם למטרד שלא כדין. חסרונו של הדייר חייב להיות מספיק בכדי שמוצדק פירוק חוזה השכירות. אם הנכס המושכר נוגע לחלל מגורים או לשטח עסק בינוני, הדייר ייהנה מהגנה במובן שהפירוק יכול להתרחש רק באמצעות הליך בית המשפט.

ביטול. זו דרך נוספת לסיום. הדרישות שעל בעל הבית לעמוד בהקשר זה תלויות בסוג המושכר. אם מדובר בשכירות הנוגעת לחלל מגורים או לחלל עסקים בינוני, השוכר נהנה מהגנה במובן זה כי הביטול מתרחש רק במספר עילות ממצה כאמור בסעיפים 7: 274 ו- 7: 296 לחוק הקוד האזרחי ההולנדי. אחת העילות שניתן להפעיל בשני המקרים היא, למשל, שימוש אישי דחוף במושכר. בנוסף, על בעל הבית לקיים רשמיות שונות, כגון מועדים.

האם השטח המושכר אינו שטח מגורים או שטח עסקים בינוני, כלומר חלל עסקי 230a? במקרה זה, השוכר אינו נהנה מהגנת שכירות כאמור לעיל והמשכיר יכול לבצע סיום חוזה השכירות במהירות ובקלות יחסית. עם זאת, זה בשום אופן לא חל על פינוי. אחרי הכל, זכאי דייר של מה שנקרא שטח עסקי 230a הגנה מפני פינוי על פי סעיף 230 א לחוק האזרחי ההולנדי במובן זה שהשוכר יכול לבקש הארכת תקופת הפינוי במקסימום שנה תוך חודשיים מיום הודעת הפינוי בכתב. בקשה כזו יכולה להיעשות גם לשוכר שכבר עזב או פינה את השטח המושכר. אם השוכר הגיש בקשה להארכת תקופת הפינוי, הערכת בקשה זו תיעשה במאזן אינטרסים. בית המשפט ייעתר לבקשה זו אם האינטרסים של השוכר נפגעים קשה מפינוי ועליו לעלות על האינטרסים של המשכיר להשתמש במושכר. אם בית המשפט דוחה את הבקשה, שום דייר או חיסול אינם פתוחים לדייר נגד החלטה זו. זה שונה רק אם בית המשפט החל בטעות או לא החל את סעיף 230 א לחוק האזרחי ההולנדי.

אם בעל הבית השלים נכון את כל הצעדים הנדרשים בהליך הפינוי ובית המשפט מעניק את רשותו לפינוי המושכר, אין זה אומר שבעל הבית רשאי להמשיך בפינוי עצמו. אם יעשה כן, בעל הבית לרוב יפעל שלא כדין כלפי השוכר, כך שהשוכר יכול לתבוע פיצוי באותו מקרה. אישור בית המשפט פירושו רק שבעל הבית יכול לפנות את המושכר. המשמעות היא שבעל הבית צריך להעסיק ערבות לפינוי. ההוצאה לפועל תשרת גם את צו הפינוי לשוכר, ותתן לשוכר הזדמנות אחרונה לעזוב את המושכר בעצמו. אם השוכר לא יעשה זאת, עלויות הדירה בפינוי יישאו בשוכר.

יש לך שאלות או שאתה זקוק לסיוע משפטי בהליך הפינוי? אנא צור קשר Law & More. עורכי הדין שלנו מומחים בתחום דיני שכר דירה ושמחים לספק לכם ייעוץ ו / או סיוע בהליך הפינוי.

שתפו אותי