גדרות טובות הופכות שכנים טובים - תגובת הממשלה לפשיעה ברשת ופיתוח טכנולוגיה ואינטרנט
מבוא
חלקכם בוודאי יודעים שבתחביב אני מפרסם ספרים בתרגום משפות מזרח אירופה לאנגלית והולנדית – https://glagoslav.com. אחד הפרסומים האחרונים שלי הוא הספר שנכתב על ידי עורך דין רוסי בולט אנטולי קוצ'רנה, שטיפל בתיק של סנודן ברוסיה. המחבר כתב ספר המבוסס על סיפורו האמיתי של הלקוח שלו אדוארד סנודן - זמן התמנון, שהפך לבסיס לתסריט של הסרט ההוליוודי "Snowden" שיצא לאחרונה בבימויו של אוליבר סטון, במאי קולנוע אמריקאי בולט.
אדוארד סנודן התפרסם בהיותו משרוקית, והדלף כמות גדולה של מידע סודי על "פעילויות הריגול" של ה- CIA, ה- NSA וה- GCHQ לתקשורת. הסרט מציג, בין השאר, את השימוש בתוכנית 'PRISM', דרכה ה- NSA יכול היה ליירט טלקומוניקציה בהיקף נרחב וללא אישור שיפוטי מראש, פרטני. אנשים רבים יראו פעילויות אלה רחוקות ויתארו אותן כתיאור של סצינות אמריקאיות. המציאות המשפטית בה אנו חיים מראה את ההפך. מה שרבים לא יודעים הוא שמצבים דומים מתרחשים לעתים קרובות יותר ממה שאתה חושב. אפילו בהולנד. כלומר, ב- 20 בדצמבר 2016 בית הנבחרים ההולנדי העביר את הצעת החוק הרגישה לפרטיות "Computercriminaliteit III" ("Cyber Crime III").
עבריין מחשבים III
הצעת החוק Computercriminaliteit III, שעדיין צריכה להעביר את הסנאט ההולנדי ואשר רבים מתפללים בה כבר על כישלונה, נועדה להעניק לקצינים החוקרים (המשטרה, בית הקברות המלכותי ואף רשויות חקירה מיוחדות כמו ה- FIOD) את היכולת לחקור (כלומר להעתיק, להתבונן, ליירט ולעשות מידע בלתי נגיש לגבי) 'פעולות אוטומטיות' או 'מכשירים ממוחשבים' (עבור ההדיוט: מכשירים כמו מחשבים וטלפונים סלולריים) כדי לאתר פשע חמור. לטענת הממשלה, היא הוכיחה את הצורך להעניק לקציני החוקרים את היכולת לרגל באופן בוטה את אזרחיה מאחר שהזמנים המודרניים גרמו לפשע כמעט שלא להיות ניתן לעקוב בגלל האנונימיות הדיגיטאלית הגוברת והצפנת הנתונים. התזכיר ההסבר שפורסם בקשר להצעת החוק, המהווה קטע קשה לקריאה של 114 עמודים, תיאר חמש מטרות בטענה בהן ניתן להשתמש בסמכויות החקירה:
- הקמה ולכידת פרטים מסוימים של המכשיר הממוחשב או של המשתמש, כגון זהות או מיקום: ליתר דיוק, משמעות הדבר היא כי קציני החוקרים יכולים לגשת בחשאי למחשבים, נתבים וטלפונים ניידים על מנת לקבל מידע כמו כתובת IP או מספר IMEI.
- הקלטת נתונים המאוחסנים במכשיר הממוחשב: קציני חקירה רשאים לרשום נתונים הדרושים כדי 'לקבוע את האמת' ולפתור פשע חמור. אפשר לחשוב על הקלטת תמונות של פורנוגרפיית ילדים ופרטי כניסה לקהילות סגורות.
- הפיכת נתונים לבלתי נגישים: יתאפשר להפוך נתונים שביצע פשע בלתי נגישים כדי לסיים את הפשע או למנוע פשעים עתידיים. על פי התזכיר המסביר, זה אמור להתאפשר בדרך זו להילחם בבוטנים.
- ביצוע צו ליירוט והקלטת תקשורת (חסויה): בתנאים מסוימים יתאפשר ליירט ולהקליט מידע (סודי) עם או בלי שיתוף פעולה של ספק שירות התקשורת.
- ביצוע צו לצפייה שיטתית: קציני החוקרים יקבלו את היכולת לקבוע את המיקום ולעקוב אחר תנועותיו של חשוד, יתכן על ידי התקנה מרחוק של תוכנה מיוחדת במכשיר הממוחשב.
אנשים המאמינים כי ניתן להשתמש בכוחות אלה רק במקרה של פשעי רשת יתאכזבו. ניתן להחיל את סמכויות החקירה כאמור בשתי נקודות הכדור הראשונה והאחרונה כמתואר לעיל במקרה של פשעים שמותר להם מעצר זמני, המגיע לפשעים שהחוק קובע עונשם מינימלי של 4 שנים. ניתן להשתמש בסמכויות החקירה הקשורות למטרה השנייה והשלישית רק במקרה של פשעים שהחוק קובע עונש מינימום של 8 שנים. בנוסף, צו כללי במועצה יכול להצביע על פשע, שמתבצע באמצעות פעולה אוטומטית שיש לה חשיבות חברתית מובהקת, כי הפשע יסתיים והמבצעים יועמדו לדין. למרבה המזל, ניתן לאשר חדירה לפעולות אוטומטיות רק במקרה שהחשוד משתמש במכשיר.
היבטים משפטיים
ככל שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, פיקוח נאות לעולם אינו מיותר. סמכויות החקירה המוענקות על ידי הצעת החוק ניתנות להפעלה סמויה, אך הבקשה ליישום מכשיר כזה יכולה להיעשות רק על ידי תובע. יש צורך באישור מקדים של שופט פיקוח ו"קונטרה טואטינגסקומיסיסי "של מחלקת התביעה הציבורית מעריך את השימוש המיועד במכשיר. בנוסף, וכאמור, קיימת הגבלה כללית להחלת הסמכויות לפשעים עם עונש מינימלי של 4 או 8 שנים. בכל מקרה יש לעמוד בדרישות המידתיות והסובסידיות, כמו גם דרישות מהותיות ופרוצדוראליות.
חידושים אחרים
ההיבט המשמעותי ביותר של הצעת החוק Computercriminaliteit III נדון כעת. עם זאת שמתי לב שרוב אמצעי התקשורת, בזעקות המצוקה שלהם, שוכחים לדון בשני נושאים חשובים נוסף להצעת החוק. הראשון הוא שהצעת החוק תכניס גם אפשרות להשתמש ב"מתבגרי פיתיון "על מנת להתחקות אחר" חתנים ". ניתן לראות מטפחים כגרסה הדיגיטלית של בנים מאהבים; חיפוש דיגיטלי במגע מיני עם קטינים. יתר על כן, יהיה קל יותר להעמיד לדין מקלטים של נתונים גנובים ומוכרים הונאים שנמנעים מסירת הסחורה או השירותים שהם מציעים באופן מקוון.
התנגדויות להצעת החוק למחשב הפלילי III
החוק המוצע מעניק פוטנציאל פלישה אדירה לפרטיותם של אזרחי הולנד. תחום החוק רחב ללא סוף. אני יכול לחשוב על התנגדויות רבות, שהמבחר שלהן כולל את העובדה שכשמסתכלים על המגבלה לעבירות עם עונש מינימלי של 4 שנים, מיד מניחים שזה כנראה מייצג גבול סביר וכי תמיד יהיה מדובר בעבירות שהן קשה באופן בלתי נסלח. עם זאת, ניתן כבר לגזור 6 שנים על אדם שמתקשר במכוון לנישואין שניים ומסרב ליידע את הצד שכנגד. בנוסף, יכול בהחלט להיות שחשוד בסופו של דבר מתגלה כחף מפשע. אז לא רק פרטיו שלו נבדקו ביסודיות, אלא ככל הנראה גם פרטיהם של אחרים שלא היו קשורים כלל לפשע שלא בוצע. אחרי הכל, מחשבים וטלפונים הם "מצוינות" המשמשת ליצירת קשר עם חברים, משפחה, מעסיקים ואינספור אחרים. בנוסף, מוטל בספק אם לאנשים האחראים על אישור ופיקוח על בקשות על בסיס הצעת החוק יש מספיק ידע מיוחד כדי להעריך כראוי את הבקשה. עם זאת, חקיקה כזו נראית כמעט כרוע הכרחי בימינו. כמעט כולם נאלצו פעם להתמודד עם הונאות אינטרנטיות והמתחים נוטים לרוץ גבוה מאוד כשמישהו קנה כרטיס קונצרט מזויף דרך שוק מקוון. יתרה מזאת, איש מעולם לא יקווה שילדו או ילדה יבואו במגע עם דמות לא נאה במהלך הגלישה היומית שלו. נשאלת השאלה האם הצעת החוק Computercriminaliteit III, על אפשרויותיה הרחבות, היא הדרך ללכת.
סיכום
נראה כי הצעת החוק Computercriminaliteit III הפכה לרוע הכרחי במקצת. הצעת החוק מקנה לרשויות החקירה מידה רחבה של כוח להשיג גישה לעבודות ממוחשבות של חשודים. בניגוד למקרה בפרשת סנודן, הצעת החוק מספקת אמצעי הגנה גדולים משמעותית. עם זאת, עדיין מוטל בספק אם אמצעי הגנה אלה מספיקים בכדי למנוע חדירה לא פרופורציונאלית של פרטיותם של אזרחי הולנד ובמקרה הגרוע ביותר בכדי למנוע התרחשות של "Snowden 2.0".