הכרה ואכיפה של פסק דין הרס רוסי

בחוזי סחר לאומיים ובינלאומיים רבים, הם נוטים לרוב לארגן ארביטראז 'ליישוב סכסוכים עסקיים. המשמעות היא שהתיק יוטל על בורר במקום שופט בית משפט ארצי. כדי להשלים את יישום פסק הבוררות, נדרש כי השופט במדינת ההטמעה יעביר את ההפקדה. חקירה בלעדית מרמזת על הכרה בפסק בוררות ושווה לפסק דין משפטי ניתן לאכוף או להוציא לפועל. הכללים להכרה ואכיפה של פסק דין זר מוסדרים באמנת ניו יורק. ועידה זו אומצה על ידי ועידה דיפלומטית של האו"ם ב -10 ביוני 1958 בניו יורק. אמנה זו נכרתה בעיקר כדי להסדיר ולהקל על הליך ההכרה והאכיפה של פסק דין משפטי זר בין מדינות חוזיות.

נכון לעכשיו, בכנס ניו יורק יש 159 מפלגות מדינה

בכל הנוגע להכרה ואכיפה המבוססת על סעיף V (1) לאמנת ניו יורק, לשופט רשאי להיות בעל שיקול דעת במקרים חריגים. באופן עקרוני, השופט אינו רשאי לבחון או לבחון את תוכן פסק הדין המשפטי בתיקים הנוגעים להכרה ולאכיפה. עם זאת, ישנם יוצאים מן הכלל ביחס לאינדיקציות חמורות של פגמים מהותיים בפסק הדין המשפטי, כך שלא ניתן לראות בו משפט הוגן. חריג נוסף לכלל זה חל אם זה מספיק סביר שבמקרה של משפט הוגן, זה היה מביא גם להרס פסק הדין המשפטי. המקרה החשוב הבא של המועצה העליונה ממחיש עד כמה ניתן להשתמש בחריג בתהליכים יומיומיים. השאלה העיקרית היא האם פסק בוררות שהושמד על ידי בית המשפט המשפטי ברוסיה או לא יכול עדיין לעבור את הליך ההכרה והאכיפה בהולנד.

הכרה ואכיפה של פסק דין הרס רוסי

המקרה הוא על ישות משפטית רוסית שהיא יצרנית פלדה הפועלת באופן בינלאומי בשם OJSC Novolipetsky Metallurgichesky Kombinat (NLMK). יצרן הפלדה הוא המעסיק הגדול ביותר באזור ליפצק ברוסיה. מרבית מניות החברה בבעלות איש העסקים הרוסי VS ליסין. ליסין היא גם הבעלים של נמלי הטעינה בסנט פטרסבורג וטואפסה. ליסין מכהן בתפקיד גבוה בחברה הממלכתית הרוסית United Shipbuilding Corporation ויש לה אינטרסים גם בחברה הממלכתית הרוסית Freight One, שהיא חברת רכבת. בהתבסס על הסכם הרכישה, הכולל הליך בוררות, שני הצדדים סיכמו על קנייה ומכירה של מניות NLMK של ליסין ל- NLMK. לאחר סכסוך ותשלומי איחור של מחיר הרכישה מטעם NLKM, ליסין מחליט להביא את הנושא בפני בית הדין הבינלאומי לבוררות מסחרית בלשכת המסחר והתעשייה של הפדרציה הרוסית ודורש תשלום מחיר הרכישה של המניות, בהתאם מבחינתו, 14,7 מיליארד רובל. NLMK מצהיר להגנתו כי ליסין כבר קיבלה מקדמה שמשמעותה שסכום מחיר הרכישה השתנה ל -5,9 מיליארד רובל.

במרץ 2011 נפתח הליך פלילי נגד ליסין בחשד להונאה במסגרת עסקת המניות עם NLMK וגם בחשד להטעיית בית המשפט לבוררות בתיק נגד NLMK. עם זאת, התלונות לא הובילו לתביעה פלילית.

בית המשפט לבוררות, בו הועלה העניין בין ליסין ל- NLMK, גזר את NLMK לשלם את סכום הרכישה שנותר בסך 8,9 רובל ודחה את טענותיהם המקוריות של שני הצדדים. לאחר מכן מחושב מחיר הרכישה על בסיס מחצית ממחיר הרכישה של ליסין (22,1 מיליארד רובל) והערך המחושב על ידי NLMK (1,4 מיליארד רובל). ביחס לתשלום המוקדם, גזר בית המשפט את NLMK לשלם 8,9 מיליארד רובל. ערעור על החלטת בית המשפט לבוררות אינו אפשרי ו NLMK טענה, בהתבסס על חשדות קודמים להונאה שביצעה ליסין, בגין השמדת פסק הבוררות על ידי בית הדין לערבראז בעיר מוסקבה. טענה זו הוקצתה ופסק הבוררות יושמד.

ליסין לא תעמוד בעדה ומבקשת לבצע צו שימור על המניות המוחזקות על ידי ה- NLMK בבירה שלה של NLMK International BV באמסטרדם. השמדת פסק הדין הזה אי אפשרה לבצע צו שימור ברוסיה. לפיכך, בקשת ליסין להכרה ובאכיפה של פסק הבוררות. בקשתו נדחתה. בהתבסס על אמנת ניו יורק מקובל כי הרשות המוסמכת של המדינה שמערכת המשפט שלה מתבססת על פסק הבוררות (במקרה זה בתי המשפט הרגילים ברוסיה) תחליט במסגרת החוק הלאומי, על השמדת פסק הבוררות. באופן עקרוני, בית המשפט לאכיפה אינו רשאי להעריך את פרסי הבוררות הללו. בית המשפט בהליכים בינוניים חושב כי לא ניתן לבצע את פסק הבוררות, מכיוון שהוא אינו קיים עוד.

ליסין הגישה ערעור על פסק דין זה לבית הדין לערעורים באמסטרדם. בית המשפט סבור שבאופן עקרוני פסק בוררות הרוס לרוב לא יתחשב בשום הכרה ואכיפה אלא אם מדובר במקרה חריג. יש מקרה חריג אם יש אינדיקציות חזקות לפסק הדין של בתי המשפט ברוסיה חסרים ליקויים מהותיים, כך שלא ניתן היה לראות בכך משפט הוגן. בית הדין לערעורים באמסטרדם אינו רואה במקרה זה חריג.

ליסין הגישה ערעור בגין פסק דין זה. לטענת ליסין, בית המשפט גם לא העריך את הכוח שיקול-הדעת שהוענק לבית המשפט על סמך סעיף V (1) (e) הבודק אם פסק-דין להשמדה זרה יכול לבטל את הליך אכיפת פסק בוררות בהולנד. המועצה העליונה השוותה את הגרסה האנגלית והצרפתית האותנטית לטקסט האמנה. נראה כי בשתי הגרסאות יש פרשנות שונה הנוגעת לכוח שיקול הדעת המוענק לבית המשפט. הגרסה האנגלית של מאמר V (1) (e) קובעת את הדברים הבאים:

  1. ההכרה באכיפה ואכיפתה ניתנת לסירוב, לבקשת הצד שנגדו הוא מופעל, רק אם אותו צד ימסור לרשות המוסמכת בה מבקשת ההכרה והאכיפה, הוכחה כי:

(...)

  1. ה) הפרס טרם התחייב לצדדים, או הוקצה או הושעה על ידי רשות מוסמכת במדינה בה, או על פי החוק שלה, הוענק הפרס הזה. "

הגרסה הצרפתית של מאמר V (1) (e) קובעת את הדברים הבאים:

"1. La Reconnaissance et l'exécution de la משפט ne seront סרבנים, sur requête de la partie contre laquelle elle est invoquée, que si cette partie fournit à l'autorité compétente du pays où la reconnaissance et l'exécution sont demandées la preuve:

(...)

  1. ה) Que la משפט n'est pas encore devenue obligatoire pour les parties ou a été annulée ou suspendue par une autorité compétente du pays dans lequel, ou d'après la loi duquel, la משפט a été rendue. "

כוחה הדיסקרטיבי של הגרסה האנגלית ('ניתן לסרב') נראה רחב יותר מהגרסה הצרפתית ('ne seront refusées que si'). המועצה העליונה מצאה פרשנויות שונות רבות במשאבים אחרים לגבי יישום נכון של האמנה.

המועצה העליונה מנסה להבהיר את הפרשנויות השונות על ידי הוספת פרשנויות משלה. משמעות הדבר היא כי ניתן להחיל את הכוח שיקול-הדעת רק כאשר קיימת עילה לסירוב על-פי האמנה. במקרה זה מדובר היה בקרקע לסירוב המתייחסת ל"הרס פסק בוררות ". על ליסין להוכיח על סמך העובדות והנסיבות כי עילת הסירוב אינה מבוססת.

המועצה העליונה שותפה לחלוטין לדעתו של בית המשפט לערעורים. יכול להיות מקרה מיוחד על פי בג"ץ כאשר השמדת פסק הבוררות מבוססת על נימוקים שאינם תואמים את עילות הסירוב בסעיף V (1). למרות שבית המשפט בהולנד מקבל סמכות שיקול דעת במקרה של הכרה ואכיפה, הוא עדיין אינו מבקש פסק דין להשמדה במקרה מסוים זה. להתנגדות של ליזין אין סיכוי להצליח.

פסק דין זה של המועצה העליונה נותן פרשנות ברורה בדרך בה יש לפרש את סעיף V (1) לאמנה בניו יורק במקרה של סמכות שיקול הדעת שניתנה לבית המשפט במהלך ההכרה ואכיפת פסק דין של הרס. פירושו של דבר, בקיצור, שרק במקרים מסוימים ניתן לבטל הרס שיפוט.

שתפו אותי