הכרה ואכיפה של פסק דין הרס רוסי

In many national and international trade contracts, they often tend to arrange arbitrage to settle business disputes. This means that the case will be assigned to an arbitrator instead of a national court judge. For the implementation of an arbitration award to be completed, it’s required for the judge of the country of implementation to provide an exequatur. An exequatur implies the recognition of an arbitration award and equal to a legal judgement it can be either enforced or executed. The rules for the recognition and enforcement of a foreign verdict are regulated in the New York Convention.  This convention was adopted by an United Nations diplomatic conference on 10 June 1958 in New York. This convention was primarily concluded to regulate and facilitate the procedure of recognition and enforcement of a Foreign legal judgement between contracting states.

נכון לעכשיו, בוועידה בניו יורק יש 159 מפלגות מדינה.

When it comes to the recognition and enforcement based on article V (1) of the New York  Convention, the judge is allowed to have discretionary power in exceptional cases. In principle, the judge is not allowed to examine or asses the content of a legal judgement in cases regarding recognition and enforcement. However, there are exceptions in relation to serious indications of essential defects on the legal judgement, so that it cannot be considered as a fair trial. Another exception to this rule is applicable if it is sufficiently plausible that in case of a fair trial, it would also have led to destruction of the legal judgement. The following important case of the High Council illustrates to what extent the exception can be used in daily practices. The main question is whether or not an arbitration award that has been destructed by the Russian legal court, can still pass the recognition and enforcement procedure in the Netherlands.

הכרה ואכיפה של פסק דין הרס רוסי

The case is about a Russian legal entity that is an internationally operating steel producer named OJSC Novolipetsky Metallurgichesky Kombinat (NLMK). The steel producer is the largest employer of the Russian region of Lipetsk. The majority of the shares of the company are owned by the Russian businessman V.S. Lisin. Lisin is also the owner of the transshipment ports at St. Petersburg and Tuapse. Lisin holds a high position at the Russian state company United Shipbuilding Corporation and also has interests in the Russian state company Freight One, which is a railway company. Based on the Purchase Agreement, which includes an Arbitration proceedings, both parties have agreed for the buying and selling of the NLMK shares of Lisin to NLMK.  After a dispute and late payments of the purchase price on behalf of NLKM, Lisin decides to bring the matter before the International Commercial Arbitration Court at the Chamber of Commerce and Industry of the Russian Federation and demands payment of the shares purchase price, which is according to him, 14,7 billion rubles. NLMK states in his defense that Lisin already received an advance payment which means that the amount of the purchase price has changed into 5,9 billion rubles.

במרץ 2011 נפתח הליך פלילי נגד ליסין בחשד להונאה במסגרת עסקת המניות עם NLMK וגם בחשד להטעיית בית המשפט לבוררות בתיק נגד NLMK. עם זאת, התלונות לא הובילו לתביעה פלילית.

בית המשפט לבוררות, בו הועלה העניין בין ליסין ל- NLMK, גזר את NLMK לשלם את סכום הרכישה שנותר בסך 8,9 רובל ודחה את טענותיהם המקוריות של שני הצדדים. לאחר מכן מחושב מחיר הרכישה על בסיס מחצית ממחיר הרכישה של ליסין (22,1 מיליארד רובל) והערך המחושב על ידי NLMK (1,4 מיליארד רובל). ביחס לתשלום המוקדם, גזר בית המשפט את NLMK לשלם 8,9 מיליארד רובל. ערעור על החלטת בית המשפט לבוררות אינו אפשרי ו NLMK טענה, בהתבסס על חשדות קודמים להונאה שביצעה ליסין, בגין השמדת פסק הבוררות על ידי בית הדין לערבראז בעיר מוסקבה. טענה זו הוקצתה ופסק הבוררות יושמד.

ליסין לא תעמוד בעדה ומבקשת לבצע צו שימור על המניות המוחזקות על ידי ה- NLMK בבירה שלה של NLMK International BV באמסטרדם. השמדת פסק הדין הזה אי אפשרה לבצע צו שימור ברוסיה. לפיכך, בקשת ליסין להכרה ובאכיפה של פסק הבוררות. בקשתו נדחתה. בהתבסס על אמנת ניו יורק מקובל כי הרשות המוסמכת של המדינה שמערכת המשפט שלה מתבססת על פסק הבוררות (במקרה זה בתי המשפט הרגילים ברוסיה) תחליט במסגרת החוק הלאומי, על השמדת פסק הבוררות. באופן עקרוני, בית המשפט לאכיפה אינו רשאי להעריך את פרסי הבוררות הללו. בית המשפט בהליכים בינוניים חושב כי לא ניתן לבצע את פסק הבוררות, מכיוון שהוא אינו קיים עוד.

ליסין הגישה ערעור על פסק דין זה לבית הדין לערעורים באמסטרדם. בית המשפט סבור שבאופן עקרוני פסק בוררות הרוס לרוב לא יתחשב בשום הכרה ואכיפה אלא אם מדובר במקרה חריג. יש מקרה חריג אם יש אינדיקציות חזקות לפסק הדין של בתי המשפט ברוסיה חסרים ליקויים מהותיים, כך שלא ניתן היה לראות בכך משפט הוגן. בית הדין לערעורים באמסטרדם אינו רואה במקרה זה חריג.

ליסין הגישה ערעור בגין פסק דין זה. לטענת ליסין, בית המשפט גם לא העריך את הכוח שיקול-הדעת שהוענק לבית המשפט על סמך סעיף V (1) (e) הבודק אם פסק-דין להשמדה זרה יכול לבטל את הליך אכיפת פסק בוררות בהולנד. המועצה העליונה השוותה את הגרסה האנגלית והצרפתית האותנטית לטקסט האמנה. נראה כי בשתי הגרסאות יש פרשנות שונה הנוגעת לכוח שיקול הדעת המוענק לבית המשפט. הגרסה האנגלית של מאמר V (1) (e) קובעת את הדברים הבאים:

  1. ההכרה באכיפה ואכיפתה ניתנת לסירוב, לבקשת הצד שנגדו הוא מופעל, רק אם אותו צד ימסור לרשות המוסמכת בה מבקשת ההכרה והאכיפה, הוכחה כי:

(...)

  1. ה) הפרס טרם התחייב לצדדים, או הוקצה או הושעה על ידי רשות מוסמכת במדינה בה, או על פי החוק שלה, הוענק הפרס הזה. "

הגרסה הצרפתית של מאמר V (1) (e) קובעת את הדברים הבאים:

“1. La reconnaissance et l’exécution de la sentence ne seront סרבנים, sur requête de la partie contre laquelle elle est invoquée, que si cette partie fournit à l’autorité compétente du pays où la reconnaissance et l’exécution sont demandées la preuve:

(...)

  1. e) Que la sentence n’est pas encore devenue obligatoire pour les parties ou a été annulée ou suspendue par une autorité compétente du pays dans lequel, ou d’après la loi duquel, la sentence a été rendue.”

The discretionary power of the English version (‘may be refused’) seems broader than the French version (‘ne seront refusées que si’).  The High Council found many differing interpretations in other resources about the correct application of the convention.

המועצה העליונה מנסה להבהיר את הפרשנויות השונות על ידי הוספת פרשנויות משלה. משמעות הדבר היא כי ניתן להחיל את הכוח שיקול-הדעת רק כאשר קיימת עילה לסירוב על-פי האמנה. במקרה זה מדובר היה בקרקע לסירוב המתייחסת ל"הרס פסק בוררות ". על ליסין להוכיח על סמך העובדות והנסיבות כי עילת הסירוב אינה מבוססת.

The High Council fully shares the view of the Court of Appeal.  There can only be a special case according to the High Court when the destruction of the arbitration award is based on grounds which do not correspond with the refusal grounds of the article V (1).  Although the Dutch court is granted discretionary power in case of the recognition and enforcement, it still does not apply for a destruction judgment in this particular case. The objection made by Lisin has no chance of succeeding.

פסק דין זה של המועצה העליונה נותן פרשנות ברורה בדרך בה יש לפרש את סעיף V (1) לאמנה בניו יורק במקרה של סמכות שיקול הדעת שניתנה לבית המשפט במהלך ההכרה ואכיפת פסק דין של הרס. פירושו של דבר, בקיצור, שרק במקרים מסוימים ניתן לבטל הרס שיפוט.

שתפו אותי