פרסום תצלום של אדם שניתן לזהותו מוסדר על ידי שתי זכויות הקיימות זו לצד זו. זכויות היוצרים שייכות לצלם ושולטות על שכפול ופרסום התמונה. זכויות הדיוקן שייכות לאדם המוצג ומאפשרות לו להתנגד לפרסום כאשר יש לו עניין סביר לעשות זאת.
איזה מבין השניים רלוונטי תלוי באופן שבו התמונה נוצרה. כאשר היא נוצרה על פי הזמנה מהאדם המצויר, הפרסום דורש את הסכמתו. כאשר לא, הפרסום מותר אלא אם כן יש אינטרס סביר המתנגד לכך - פרטיות היא הנפוץ ביותר, ועבור מי שתמונתו בעלת ערך שיווקי, אינטרס כלכלי לחלוק את ההכנסות מהשימוש המסחרי בה.
הַגדָרָה
זכות הדיוקן היא חלק מזכויות היוצרים. חוק זכויות היוצרים מפריד בין שני מצבים של זכויות דיוקן, דהיינו דיוקן שצויר בהעברה ודיוקן שלא צויר בהעברה. בין שני המצבים קיים הבדל עיקרי בהשלכות הפרסום ובזכויות הצדדים המעורבים.
מתי מדברים על זכות דיוקן? לפני שניתן לענות על השאלה מהי זכות דיוקן ועד כמה זכות זו מגיעה, יש לענות תחילה על השאלה מהו דיוקן מלכתחילה. תיאורי החקיקה אינם נותנים הסבר מלא וברור. כפי שניתן לתאר דיוקן: 'תמונה של פניו של אדם, עם או בלי חלקים אחרים בגוף, בכל דרך שהיא'.
אם רק נתבונן בהסבר הזה, נוכל לחשוב שדיוקן כולל רק פנים של אדם. אולם, אין זה המקרה. אגב, התוספת: 'בכל אופן שהוא עשוי' פירושה שאין זה משנה לפורטרט אם הוא מצולם, מצוייר או מעוצב בכל צורה אחרת. שידור טלוויזיה או קריקטורה יכולים אפוא גם להיכנס לתחום של דיוקן. זה מבהיר כי היקף המונח 'דיוקן' הוא רחב טווח. דיוקן כולל גם וידאו, איור או ייצוג גרפי.
בעניין זה התנהלו הליכים שונים ולבסוף הרחיב על כך בית המשפט העליון ביתר פירוט, דהיינו, המונח 'דיוקן' משמש כאשר אדם מוצג בצורה מוכרת. את ההכרה הזו אפשר למצוא בתווי הפנים ובפנים, אבל אפשר למצוא אותה גם במשהו אחר. חשבו, למשל, על יציבה או תסרוקת אופיינית. גם הסביבה יכולה לשחק תפקיד. אדם שהולך מול הבניין שבו אותו אדם עובד יש סיכוי גבוה יותר שיזוהה מאשר כאשר אותו אדם הוצג במיקום שבו הוא או היא בדרך כלל לעולם לא היו הולכים.
זכויות חוקיות
תיתכן הפרה של זכות הדיוקן אם האדם המצולם ניתן לזיהוי בתצלום והוא גם מתפרסם. יש לקבוע אם הדיוקן הוזמן או לא והאם הפרטיות גוברת על חופש הביטוי. אם אדם הזמין דיוקן, ניתן לפרסם את הדיוקן רק אם האדם הנדון נתן לכך רשות. בעוד שזכויות היוצרים של היצירה אכן שייכות ליוצר הדיוקן, הוא אינו יכול לפרסם אותה ברבים ללא רשות.
הצד השני של המטבע הוא שגם לדמות המתואר אסור לעשות הכל עם הפורטרט. כמובן, האדם המתואר רשאי להשתמש בדיוקן למטרות פרטיות. אם האדם המתואר רוצה לפרסם את הדיוקן, הוא חייב לקבל אישור מיוצרו. אחרי הכל, ליוצר יש זכויות יוצרים.
בהתאם לסעיף 21 לחוק זכויות יוצרים , היוצר רשאי, תיאורטית, לפרסם את הדיוקן בחופשיות. עם זאת, אין מדובר בזכות מוחלטת. האדם הנפגע רשאי לפעול נגד הפרסום, אם וככל שיש לו עניין סביר לעשות כן. הזכות לפרטיות מכונה לעתים קרובות עניין סביר. לאנשים ידועים כמו ספורטאים ואמנים עשויים, בנוסף לאינטרס הסביר, להיות גם אינטרסים מסחריים למנוע פרסום.
עם זאת, בנוסף לעניין המסחרי, לסלבריטאים עשוי להיות גם עניין אחר. הרי קיים סיכוי שייגרם לו/היא פגיעה במוניטין שלו בגלל הפרסום. מאחר והמושג "אינטרס סביר" הוא סובייקטיבי ובדרך כלל הצדדים נרתעים מלהסכים על האינטרס, ניתן לראות כי מתנהלים הליכים רבים בנוגע למושג זה. לאחר מכן, על בית המשפט לקבוע האם האינטרס של המצולם גובר על האינטרס של היוצר והפרסום.
העילות הבאות חשובות לימין הדיוקן:
- ריבית סבירה
- ריבית מסחרית
אם נסתכל על הדוגמה של רובין ואן פרסי, ברור שיש לו עניין סביר ומסחרי בהתחשב בתהילתו הגדולה. מערכת המשפט קבעה כי ניתן לראות באינטרס הפיננסי והמסחרי של ספורטאי צמרת כאינטרס סביר כמשמעותו בסעיף 21 לחוק זכויות יוצרים. על פי מאמר זה, פרסום ושעתוק של דיוקן אסור ללא הסכמתו של המתואר בדיוקן, אם האינטרס הסביר של אותו אדם מתנגד לחשיפה.
הספורטאי הבכיר רשאי לגבות תשלום עבור ההרשאה להשתמש בדיוקן שלו למטרות מסחריות. בדרך זו הוא יכול גם לנצל את הפופולריות שלו, זה יכול להיות בצורת חוזה חסות, למשל. אבל מה עם כדורגל חובבני אם אתה פחות מוכר? בנסיבות מסוימות, זכות הדיוקן חלה גם על ספורטאי צמרת חובבים.
בפסק הדין של Vanderlyde/חברת ההוצאה לאור Spaarnestad, ספורטאי חובב התנגד לפרסום דיוקנו במגזין שבועי. הדיוקן נעשה ללא רשותו והוא לא נתן רשות ולא קיבל פיצוי כספי עבור הפרסום. בית המשפט סבר כי ספורטאי חובב זכאי גם לפדות את הפופולריות שלו אם יתברר שלפופולריות זו יש ערך שוק.
הפרה
אם נראה כי האינטרסים שלך מופרים, אתה יכול לדרוש איסור פרסום, אך יתכן גם שתמונתך כבר נוצלה. במקרה כזה אתה יכול לתבוע פיצויים. בדרך כלל פיצוי זה אינו גבוה במיוחד אך תלוי בכמה גורמים. ישנן ארבע אפשרויות לנקוט בפעולה נגד פגיעה בזכויות הדיוקן:
- מכתב זימון עם הצהרת הימנעות
- זימון להליך אזרחי
- איסור פרסום
- פיצוי
עונשים
ברגע שמתברר שזכות הדיוקן של מישהו מופרת, לעתים קרובות חשוב לקבל איסור על פרסומים נוספים בבית המשפט בהקדם האפשרי. בהתאם למצב, ניתן גם להסיר את הפרסומים מהשוק המסחרי. זה נקרא ריקול. הליך זה מלווה לרוב בתביעת פיצויים.
שהרי בפעולה בניגוד לזכות הדיוקן עלול להיגרם נזק לדמות המצולם. גובה הפיצוי תלוי בנזק שנגרם, אך גם בדיוקן ובאופן הצילום של האדם. יש גם קנס לפי סעיף 35 לחוק זכויות יוצרים. אם זכות הדיוקן מופרת, עבריין זכות הדיוקן אשם בהפרה והוא/היא ייקנס.
אם זכותך מופרת, אתה יכול גם לתבוע פיצויים. אתה יכול לעשות זאת אם התמונה שלך כבר פורסמה ואתה מאמין שהאינטרסים שלך הופרו.
גובה הפיצוי יקבע לעיתים קרובות על ידי בית המשפט. שתי דוגמאות ידועות הן "צילום הטרור סכיפהול" בו המשטרה הצבאית בחרה אדם בעל מראה מוסלמי לבדיקה ביטחונית עם טקסט מתחת לתמונה "האם סכיפהול עדיין בטוח?" ומצבו של אדם שהיה בדרכו לרכבת פוטושופ חוצה את רובע האור האדום והסתיים בעיתון תחת הכותרת "מציץ אל הזונות".
בשני המקרים נשפט כי הפרטיות גוברת על חופש הביטוי של הצלם. פירוש הדבר שאתה לא יכול פשוט לפרסם כל תמונה שתצלם ברחוב. בדרך כלל עמלות מסוג זה בין 1500 ל 2500 יורו.
אם בנוסף לריבית הסבירה יש גם אינטרס מסחרי, הפיצוי יכול להיות גבוה בהרבה. הפיצוי תלוי אז במה שהתברר שהוא שווה במשימות דומות ולכן יכול להסתכם בעשרות אלפי יורו.
צרו קשר
בהתחשב בסנקציות האפשריות, כדאי לפעול בזהירות בעת פרסום דיוקנאות ולנסות ככל האפשר לקבל את אישורם של הנוגעים בדבר מראש. אחרי הכל זה מונע דיונים רבים אחר כך.
אם תרצה לדעת יותר על נושא זכויות הדיוקן או אם אתה יכול להשתמש בפורטרטים מסוימים ללא אישור, או אם אתה מאמין שמישהו מפר את זכות הדיוקן שלך, אתה יכול לפנות לעורכי הדין של Law & More.
